הפנים מאחורי הבתים, סיפורם של אביבה לוינסון ואלון בן נון

 אלון בן נון ואביבה לוינסון, הפנים מאחורי הבתים  

פרטים על האירוע והמרואיינים –

במשך סופשבוע אחד ארוך (חמישי בבוקר עד מוצאי שבת), פעם בשנה, במהלך חודש מאי, נפתחים עשרות מבנים לביקורים, סיורים ודיונים: בתים פרטיים, מבני ציבור וממשל, בתי תפילה וגינות מיוחדות, הכל - חינם! מטרת האירוע היא לשפוך אור על הסביבה הבנויה ולעודד מעורבות אזרחית בנושא המשפיע על חיי כולנו בניה עירונית.

"הבית הפתוח" נולד בשנת 1984, על ידי ויקטוריה ת'ורנטון, בריטית שהושפעה  מהאירוע הצרפתי שבו נפתחים פעם בשנה בתים היסטוריים לביקורים של הקהל הרחב, גם כאלה הנמצאים בבעלות פרטית (!) (פרטים נוספים על אירועי ה- Open House בעולם אפשר למצוא באתר: :http://www.openhouseworldwide.org/

האדריכל אלון בן נון, הינו בוגר  המחלקה לארכיטקטורה והמחלקה לעיצוב סביבתי, מטעם בצלאל, כיום אלון מרצה בבצלאל ובעל משרד עצמאי בשם אלון בן נון אדריכלים.

אביבה לוינסון -  הייתה עיתונאית ב״עכבר העיר״, ״טיים-אווט״, עיתון ״מעריב״ ו״הארץ״.

איך הכל התחיל  :

לפני עשר שנים במסגרת טיול יום הולדת 40, אלון נסע לבד לניו יורק. זה קרה  בחודש אוקטובר, בדיוק בימים של ה- Open House NY וחברים שלו נתנו לו את החוברת של האירוע. אלון התלהב וכבר למחרת התחיל להתרוצץ ברחבי העיר ולבקר באתרים הוא כל כך נדלק על האירוע שהחליט להביא אותו לארץ.  במהלך ההתכתבויות שלו מניו יורק עם אביבה  הוא הדביק גם אותה בהתלהבות  והיא דרבנה אותו להשיג כמה שיותר מידע על האירוע : חוברות, פוסטרים, אתר אינטרנט וקשר עם המארגנים. כשחזר לארץ כבר היתה לו רשימה של 60 אתרים בתל אביב שעלו בדעתו שיכולים לייצר אירוע דומה בארץ.

כיצד האירוע הראשון התרומם :

לקח להם כחצי שנה להרים את האירוע. אלון חזר בנובמבר והאירוע היה במאי. לקח לאביבה זמן למצוא מי שיעזור לה להרים את זה בעירייה. הם לא הכירו אותם ולא ידעו מי הם. העירייה לא יכולה לתמוך בכל מי שבא עם רעיון חמוד, וזה היה נורא מתסכל. רגע לפני שהתייאשה הפנו אותה להלל פרטוק דובר העירייה אז. לאחר שנפגשו והלל קיבל את המידע על האירוע הוא הסכים לעזור במימון הפרסום של האירוע.

אביבה הרגישה מבוכה וביישנות לפנות למשרדי אדריכלים גדולים ולבקש מהם שייעשה סיורים ועוד בהתנדבות באיזה מין אירוע שלא ידעה אם יקרה ואיך. למרות שכל מי שפנו אליו נורא התלהב. לדוגמא: אדריכל השימור אמנון בר אור שהכיר את האירוע הצרפת. אחרי האירוע הראשון קיבלו הרבה טלפונים מהמשרדים הגדולים עם תלונות שלא פנו אליהם...

ההצלחה של האירוע הראשון מאוד הפתיעה אותם. הם זוקפים את העובדה שהצליחו להרים אותו לשני אנשים :

הלל פרטוק  שהיה אז דובר עיריית תל אביב ואודי דורון, שהיה מנכ"ל אלוני.

כמה מקומות היו באירוע הראשון :

באירוע הראשון היו 69 אתרים.

כמעט כל המתנדבים באירוע הראשון היו סטודנטים של אלון מבצלאל שהיום הם אדריכלים, אחד מהם אפילו עובד אצלו היום. הוא לימד אז את הסטודנטים של שנה ב' בא והציע להם לעזור באירוע וכולם באו.

מהי חלוקת התפקידים ביניכם :

אלון האוצר,  ואביבה המפיקה. אלון אמון יותר על התוכן אביבה מנהלת את העניינים התפעוליים של האירוע.

אביבה כותבת את כל הטקסטים ועושה עוד המון דברים, חלקם ממש "עבודה שחורה ומעצבנת כמו הזנות לאתר או דפי שיבוץ, אבל אם יש שנה עם תקציבים טובים אנו עובדים בצוות יותר גדול, ואז יש עוזר הפקה או שניים והרבה יותר קל לי. אז גם האירוע גדול יותר וישנה חלוקת תפקידים יותר ברורה".

השנה עשתה השנה הכל : מלהזין את האתר , לתקן הגהות, ולכתוב ועד לשבץ מתנדבים.

באירוע של 2014 היו 150 מקומות ומעלה, זה היה אירוע מאוד גדול.

האם לאירוע יש חזון ?

יש את החזון הבינלאומי שלו שאביבה ואלון התחברו אליו מיידית, (כמו רבים אחרים בציבור) :איך שהחוברת מונגשת עם איור בשער שמשדר שזה משהו ששווה לכל נפש ולא צילום מפונפן של דירת יוקרה; הסוג של הנייר שמשדר מסר צנוע ואקולוגי ולא נייר כרום מפואר. החוברת לדעתם משדרת משהו ערכי. המטרה של האירוע עצמו היא לאפשר גישה למשהו שמשפיע על החיים של כולנו – הסביבה הבנויה בה אנחנו חיים - וכולם יכולים להתחבר אליו.  כדי לארגן את האירוע בארץ בפורמט של ה- Open House הבינלאומי היו אביבה ואלון צריכים לחתום על הסכם עם הארגון העולמי, שכולל עלות כספית ובעיקר התחייבות לפורמט ולערכים שלו, ביניהם למשל : לקדם מצוינות אדריכלית, לעודד אדריכלים צעירים לתת להם במה, לקדם נושאים אקולוגים, להנגיש לילדים את הנושא של אדריכלות והסביבה הבנויה ועוד.  העובדה שהאירוע הוא חינם היא עקרונית ומחויבת מההסכם הבינלאומי.

מדוע אנשים פותחים את בתיהם לקהל הרחב ?

"בעיקר מסיבות של שיווק או ערכים אדריכליים חשובים. היו לנו כמה בעלי דירות שגרו בבית שהאדריכל שתכנן אותו מת לפני 70 שנה, והם מאוד אוהבים את הבית ומודעים לערך האדריכלי שלו ורוצים להנחיל אותו לקהילה. לפעמים אתה מבין שאתה גר בבית שהוא נכס תרבות ומרגיש צורך לחלוק אותו עם הציבור. זה מה שבדיוק האירוע מנסה לעודד".

מתי פתחתם את אירוע בתים מבפנים ירושלים ?

"מיד ברגע כשסיימנו את תל אביב פנו אלינו מעיריית ירושלים. שם, כיוון שהיארוע פונה גם לקהל מחו"ל, אנחנו מוציאים חוברת באנגלית שפונה לתיירים".

האם היו שנים בהם התלבטתם האם הם האירוע יפתח או לא ?

"זה קרה כמה פעמים לאורך השנים שלא ידענו איך נמצא מימון. אם מצאנו את עצמנו בינואר בלי חסויות מספיקות  אבל תמיד איכשהו זה הסתדר. מאוד חשוב לנו להמשיך את המפעל של בתים מבפנים". 

כיצד אתם משיגים מימון לאירוע ?

"אנו תמיד מקווים שלמישהו בענף השיווק, איזה חברת בנייה גדולה או חברה גדולה אחרת מהתחום, ייפול האסימון שיש לאירוע המון פוטנציאל שיווקי ופרסומי. אבל האירועמשום מה לא נופל על עקרונות השיווק של העולם הקפיטליסטי. הוא שוויוני, בחינם, הוא לא קורה במתחם שיכולים למתג אותו אלא  במרחב עצום ששייך לכולם – כל מיני דברים שמהווים מכשול לאנשי השיווק. הבעיה איננה רק שלנו, זוהי בעיה שיש לכל האירועים בעולם, רק במקומות אחרים הם ממונים ע"י הממשלה או הממסד. אנחנו מחפשים את מנהל השיווק שידע לחשוב מחוץ לקופסה או לנצל את העובדה שחלק גדול מהאירוע קורה בתוך הבתים ושהקהל הוא קהל מאוד טוב. יש פה פוטנציאל אדיר, אפילו ברמה של מיצוב חברה שעושה את האירוע שמיועד לכולם.

ניו יורק זה המקום היחיד שבו עיקר התמיכה באירוע מגיעה מקרנות ממסדיות ומגיוס תרומות. חלק מההתנהלות התרבותית של אנשים עשירים בארה"ב ובמיוחד בניו יורק זה לתמוך באירועי תרבות כאלה.

איזה בית אתם רוצים שיופיע ובעליו לא מסכימים?

בית הפאגודה! בעבר היה עליו סיור אבל רק בחצר כי הבעלים לא הסכימו שייכנסו אנשים לתוך הבית.

מה אתם מחפשים בבית או במבנה או בסיור על מנת שיהיה חלק מהאירוע ?

מה שאנו מחפשים בבית זה שהוא יהיה מעורר השראה. שיספר סיפור גם אם לפעמים הוא לא בטעם שלי ולא בטעם של אלון אבל אנחנו יכולים לזהות בו את הערך הנוסף, למשל בית שבנוי מחומרים אקולוגים או שיש מערכות אקולוגית. בית לשימור. בית עם קונספט עיצובי מקורי. הרבה פעמים אנחנו שמים לב שבתים שאנו חושבים שהם פחות מעוררי השראה או מעניינים הם בתים שדווקא מעוררים השראה בעיני הקהל. בעיקר אלון חווה את זה  שיש פער בין המקצועיות שלך כאדריכל לבין הדברים שמדברים לקהל הרחב.

למה הקהל נחשף באירוע כזה?

אלפי או עשרות או מאות אלפי אנשים שנחשפים לערכים אקולוגיים למשל כמו לדוגמה שאפשר להחליף כל המנורות בבית שלך למנורות אקולוגיות , שאפשר להתקין שירותים אקולוגיים בבית. זה מחלחל ואנשים מתחילים לעשות שינוי. חלק מהתפקיד שלנו בארגון האירוע הוא לנצל את הבמה הזו על מנת שאנשים ייחשפו ויצרו שינוי.

 קשיים נוספים שאתם נתקלים בהם ?

·         סיורים ברישום מוקדם -

אנו עושים מאמץ לבטל סיורים ברישום מראש, מכיוון שיש פער בין הדרישה למה שקורה בשטח. הקהל לא תמיד מגיע, כל כך מתסכל, עשרות אנשים נרשמו ובסוף הגיעו 7 אנשים במקום 25. זה חלק מהבעיה של אירוע שהוא בחינם וזה גם לא תופעה שהיא ייחודית לעם ישראל,  בעולם מצאו דרך להתמודד עם התופעה : חלק מהמקומות רושמים ולא מארגני האירוע , המערכת האינטרנטית שלנו לא מתוכננת ככה.

·         תלונות מהקהל הרחב -

קשה לשמוע את התלונות במיוחד אחרי שחודשים אני מושכת את העגלה של בתים מבפנים ומתאמצת נורא כדי שהאירוע יתקיים ו בסוף עוד כועסים כועסים עליי בגלל שיש תור או בגלל שהאתר לא עמד בעומס של הגולשים והיה אטי או שהרישום לסיורים נגמר בתוך דקות.  

            הלל פרטוק אמר לי פעם "מה את בכלל מתרגשת, כל התלונות האלה הן סימן להצלחה  של האירוע כי הן מראות עד כמה שהוא מבוקש".

מה הדבר שמרגש אתכם כל פעם מחדש באירוע ? בעשייה הזו?

האירוע הראשון היינו באטרף, לא ישנו שבועות, את התורים והאנשים שבאים היה מטורף כל פעם שאתה עומד ורואה תור כזה.

ישנה תחושת סיפוק מאוד גדולה כאשר מגיעים לסיום האירוע במוצאי שבת.

אלון: "כמות של 300 אנשים שמגיעים לסיור בבגשר גלילות, או לסיור על שימור עצים וותיקים בעיר ("מי הציל את העצים בעיר?"), כאשר אנשים באים צמאים לידע עם הרצון לקבל ידע".

אביבה: "העובדה כל העיר מפוצצת באנשים, שאנשים מסתובבים עם חוברות, ההרגשה שזןו מין מסיבה מטורפת של העיר שאני ארגנתי. יש לי רגע כזה במהלך האירועים שהוא מאוד מרגש.ככל שעוברות השנים הדבר שמרגש אותי באירוע משתנהבאירוע הראשון מה שריגש אותי היו התורים לדירות , אח"כ במשך שנים מה שקורה בעיר, היום מה שמרגש אותי זה עצם התרומה לתרבות הישראלית שאני חושבת שהאירוע הזה תורם. אני מאוד גאה בזה, אני חושבת שיש לו ערך רב, אני יודעת שהרבה מאוד אנשים נחשפו להמון המון תוכן אדריכלי שלא היה להם שום מושג לגביו ולא היו נחשפים אליו אחרת. במובן הזה אני כל פעם יותר גאה ורואה את זה במבט על, הרזולוציה שלי עולה עם השנים".

תנו לי טיפים בתחומים הבאים: עסקים / קריירה / משפחה / בתחום האישי:

v     לנסות תמיד ללמוד ולהתפתח פאתטי וקלישאתי ככל שיהיה.

v     חזון והתמדה  - לדעת לאן אתה רוצה להגיע, אם לא הייתי רואה את המוצר הסופי אז לא הייתי יודעת לאן הייתי רוצה להגיע. חבר שהוא בעלים של חברת הייטק ענקית אמר לי פעם: "התפקיד שלך זה להוביל, את צריכה להזכיר לכל מי שאיתך מה נמצא בקצה הדרך. את לא יכולה להתרכז בכל מהמורה בדרך אלא להסתכל כל הזמן קדימה לעבר המטרה"

מה החלומות שלכם ?

v     אביבה: "אני מתנדבת בארגון שקוראים לו אסף עם בני נוער שהם פליטים סודנים ואריתראיים. זה נושא שמעסיק אותי מאוד ואני מאוד מעורבת בו אישית, רגשית ופוליטית. אני חושבת שזה המעשה הכי ציוני ויהודי שעשיתי בחיי והייתי רוצה להצליח להעביר את המסר הזה לחברה הישראלית. שלא נהיה ככל העמים שמפנים עורף לזר ולפליט במקרה הטוב או עושים לו דברים הרבה יותר גרועים במקרה הרע.

v     לגבי בתים מבפנים החלום שלי הוא שיהיה לי תקציב גדול שיאפשר אירוע ענק, חגיגה בינלאומית מטורפת, עם מאות פעילויות  בעל זרוע שתעסוק בחינוך לארכיטקטורה לילדים ובני נוער, מחלקה שתארגן סיורים אדריכליים בתשלום לאורך השנה ו צוות , אני מרגישה שקצת התעייפתי מלעבוד לבד על האירוע הזה".

מה הצעד הבא  ?

אביבה:  "כמו כולם: להקים חברת תמא 38 ולעשות בזה הרבה כסף..."

מה לקחתי איתי מהריאיון :

·         אני מזמינה את הקהל הרחב במקום לעמוד בתור, להתנדב תמיד יש מקום לעוד אחד

·         לנסוע לאירועים ברחבי העולם זה מרתק ומעניין

·         שיווק האירוע - אני זורקת פה אתגר לחברת שיווק או לאנשי שיווק יצירתיים  שחושבים מחוץ לקופסה, לעזור במימון האירוע ולמצוא דרך למתג את עצמם ואת האירוע על הדרך.

אם אהבתם את הריאיון הזה אתם מוזמנים להגיב פה למטה 
או ליצור עמי קשר : 
michalmotivation@gmail.com
054-2218880